מלחמת חרבות ברזל

על ישראל למנף את השינוי הדרמטי שחל באזור בעקבות סבב הלחימה מול איראן, להפגין אומץ מדיני - לא רק צבאי - ולבחור בתהליך סיום אחראי של המלחמה

דסק הנתונים של המכון למחקרי ביטחון לאומי אוסף עבורכם את המידע העדכני והמדויק במהלך ימי המלחמה

סקר זה הוא הסקר השני שנערך ביוני 2025, המתמקד במערכה הישראלית מול איראן. הסקר בוצע לפני ההכרזה על הפסקת האש.

קובעי המדיניות בישראל הסתמכו על אסטרטגיה של הרתעה מצטברת במאבק בטרור, אולם ישראל נכשלה בעקביות בהרתעת חמאס, לא רק ב-7 באוקטובר אלא גם בשנים 2009-2008, 2012, 2014 ו-2021. הבחנה קריטית, שלעיתים קרובות מתעלמים ממנה, היא שאסטרטגיות הרתעה מצטברת בשילוב עם יכולות מניעה איתנות עלולות להוביל למלכודת התשה, המשמשת אסטרטגיית ניצחון עבור השחקנים החלשים במשוואה, ובסופו של דבר מובילה לכישלון ההרתעה במקום להצלחתה. מאמר זה מתבסס על לקחים ממקרים של הרתעה מוצלחת והרתעה כושלת ממחקר אורך של הסכסוך הערבי-ישראלי. ראשית, נטען כי במאבקי נחישות מאתגרים יצליחו השחקנים להימלט ממלכודת ההתשה אם יזנחו אסטרטגיה של הרתעה מצטברת לטובת תמרונים קרקעיים המכוונים לפגוע באופן שיטתי באסטרטגיות של ארגוני טרור, ובכך ישקמו את בעיית האמינות. שנית, מלחמות כאלה עלולות להוביל להתפשטות יתר ולמלחמות התשה נוספות, ולכן על הצד המתגונן לדעת מתי לעצור ולסגת, תוך שהוא מבטיח כי מאזן הלגיטימיות והנחישות נשמר לטובתו. טענת המאמר היא כי חמאס נותר בלתי מורתע לאורך כל הסכסוך, משום שישראל ראתה בהסתמכות על אסטרטגיות של הרתעה מצטברת ויכולת המניעה האיתנה שלה (כיפת ברזל) בחירה שהמחיר שלה נמוך יותר מזה של פתיחה במלחמה עם מרכיב של תמרון, שהייתה חיונית לפתרון בעיית האמינות של ישראל בנוגע לנכונותה לפעול.